נטילת ריטלין

ריטלין לסוגיו השונים הוא התרופה השכיחה ביותר כיום לטיפול ב- ADHD. מחקרים מוכיחים כי נטילת ריטלין משפרת באופן משמעותי את רמת הקשב והריכוז ומפחיתה את ההיפראקטיביות והאימפולסיביות. בניגוד לשמועות ולאגדות, הריטלין אינו פוגע בהתפתחות ובגדילה ואינו ממכר. יחד עם זאת חשוב לזכור כי בכל זאת מדובר בתרופה ועם נטילתה עלולות להופיע תופעות לוואי קצרות טווח ועל כן חשוב ביותר להיות במעקב רפואי. פעולת הרטלין מגנה על ילדים אימפולסיבים ועוזרת להם להתנהג בצורה שקולה יותר, היא עוזרת לילדים היפראקטיבים להתנהג באופן רגוע יותר ועוזרת לילדים שסובלים מקשיי קשב וריכוז להיות קשובים יותר ומאפשרת להם להקשיב בכתה ולנצל את יכולת הלימוד שלהם בצורה טובה ויעילה יותר. כתוצאה מהשפעות אלו ילדים שבדרך כלל סובלים מנזיפות וביקורת מצד הסביבה זוכים ליחס נעים יותר.

באופן עקרוני אני אינני מתנגדת לנטילת ריטלין ואף סבורה שיש מקרים שבהם עוצמת ההפרעה היא כזו שמחייבת נטילת ריטלין, אך יחד עם זאת קיימים יותר מידי מקרים שבהם נותנים ריטלין בקלות יתרה מתוך תפיסה שגויה ש ADHD = ריטלין. גם כאשר נוטלים רטלין חשוב לדעת ולהבין מדוע עושים זאת ובמה זה עוזר ולנסות ולעזור לעצמך לעשות את אותו דבר ע"י מודעות, משמעת ורכישת שליטה.

ילדים רבים שמתנסים בנטילת ריטלין ומרגישים בהבדל, מבינים שהריטלין יכול לעזור להם כמו שמשקפיים עוזרים לאדם לקוי ראיה. הבנה זו נותנת מוטיבציה לבחור בין שתי אופציות: האחת היא להמשיך ולהתמיד בנטילת התרופה והשניה היא להפעיל מאמץ רב כדי להגיע לאותן תוצאות מבלי ליטול את התרופה. הם, ביחד עם הוריהם, צריכים להחליט מתי המאמץ הרב שווה להם ומתי לא. הם צריכים לקחת בחשבון את המאזן שבין יתרונות לחסרונות ולקבל החלטה בהתאם למכלול השיקולים.