ADHD אצל ילדים

ADHD הינה ההפרעה השכיחה ביותר בקרב ילדים, וממחקרים עולה כי 5% עד 10% מהילדים סובלים ממנה. ההפרעה באה לידי ביטוי בקשיים בתחום הקשב. ילדים אלה מוסחים בקלות רבה, כל דבר עשוי להסיח את דעתם וכתוצאה מכך הם מתקשים להתמיד במשימה אחת לאורך זמן ומתקשים לבצע אפילו מטלות פשוטות וטריוויאליות. קשיי הקשב גורמים להם למצות ענין במהירות ולחוות תחושת שיעמום רב הזמן.
אצל חלק מהילדים המאובחנים כבעלי ADHD, אך לא אצל כולם, ההפרעה מתבטאת גם בתגובות אימפולסיביות ובהיפראקטיביות הנובעות מקושי להשהות תגובה ולעצור על מנת להרהר ולהפעיל שיקול דעת.

ילדים עם ADHD זקוקים לגירויים חזקים על מנת להצליח להתמקד וקשייהם מופיעים בעיקר בקבוצה, כאשר אין מי שעוזר להם להחזיק את הקשב. הקשיים אינם מופיעים מול מחשב או טלוויזיה אשר מהווים גירוי חזק מספיק הממקד את הקשב. אצל ילדים עם ADHD ההפרעה באה לידי ביטוי בבעיות התנהגות, סף תסכול נמוך והתפרצויות כעס וזעם. בנוסף, לילדים אלו קשיים חברתיים משום שהם נקשרים בקלות אך מתקשים להתמיד בקשרים החברתיים לאורך זמן. הקשיים החברתיים יכולים אף להתבטא במניפולציות, שקרים, היסחפויות, בישנות, הימנעות, חוסר ביטחון וקושי להביע עמדה ולעמוד מאחוריה. הצטברות הקשיים לאורך השנים, ביחוד כאשר הם אינם מאובחנים ומטופלים, מתורגמים לקשיים רגשיים בעיקר סביב הדימוי העצמי. הקונפליקטים העיקריים שהילד מתמודד עימם הם סביב תחושת מסוגלות וסביב הקשר המסתבך בין ההורים לילד.

ישנם ילדים עם ADHD שיש להם נטיה למיקוד יתר והם מצליחים לגייס כוחות קשב לפרקי זמן קצרים ועל פניו נראה שאין להם קשיים, אך לאורך זמן הם מתישים את עצמם ומשלמים על כך מחיר יקר. קבוצה זו איננה מאובחנת לרב והיא נופלת בין הכסאות וחשוב לשים אליה לב ולאבחן אותה נכון. אצל קבוצה אחרת של ילדים ההפרעה מתבטאת בקושי להפעיל את עצמם, להתחיל לבצע משימות, לבחור בין אופציות, לקבוע סדר עדיפויות ולעשות שימוש נכון בפידבק. ילדים אלו מצליחים לפעול במצבים אוטומטיים, אך מתקשים מאוד במצבים חדשים או מורכבים בהם הם נתקלים לראשונה. ההגדרה האבחנתית של ילדים אלה היא קשיים בתפקודים ניהוליים, וזוהי תת אבחנה של ADHD. ילדים אלו מתקשים בבקרה על הקשב וכתוצאה מכך הם אינם מצליחים לנהל את עצמם ולהוציא לפועל את מה שהם יודעים לעשות. ילדים משתי קבוצות אלו, מיקוד יתר וקשיים בתפקודים ניהוליים, אינם מאובחנים הרבה פעמים בצורה נכונה. יש חשיבות רבה לאבחון מדויק של סוג ההפרעה אליה משתייך הילד ולא מספיק רק לאבחן אותו כבעל ADHD משום שמדקויות האבחנה נגזרות צורות טיפול שונות ומותאמות.

לסיכום, בשנים האחרונות ניתן לראות עליה באבחון ילדים עם ADHD אשר ההפרעה גורמת להם למגוון קשיים בתחומי החיים השונים. אצל כל ילד שמאובחן ההפרעה משפיעה באופן יחודי לו וחשוב לאבחן באופן מדויק. העליה בכמות האבחנות מעלה לעיתים ביקורת על "אבחון יתר", אולם אנו יודעים לומר כי העליה הזו נובעת מעליה במודעות אנשי המקצוע והציבור כולו ואף סבורים כי חשוב לאבחן ולטפל ב-ADHD כבר מגיל צעיר.