קשיי למידה ו-ADHD
כאשר אנחנו עוסקים בקשיי למידה חשוב קודם כל להבין את ההבדל בין המושגים פער, קושי ולקות.
ילד עשוי להמצא בפער ביחס לבני גילו בתחום תפקודי מסוים כגון תפיסה, מוטוריקה, קוגניציה, חשבון, תפיסה מרחבית וכיוב'. אותו ילד עשוי לסגור את הפער בפרק זמן מסוים או שלא לסגור אותו.
קושי הוא מצב שבו הפער לא נסגר וניתן לראות כי קיים מצב של קושי אוביקטיבי שמצריך התערבות מקצועית או סיוע מצד הסביבה הקרובה.
הקושי יוגדר כלקות רק כאשר כל הנסיונות לסיוע מוצו אך הקושי עדין קיים.
אם כן, יש להזהר מלמהר ולהגדיר ילד כבעל לקות משום שלעיתים קיים רק קושי לימודי שבאמצעות טיפול נכון ניתן לפתור אותו.
ADHD לעומת זאת איננו קושי או לקות למידה אך הוא יכול לגרום לקשיים בלימודים. כדי להבין זאת ניתן לחשוב על הקשב כמו על השער הראשי ללימודים – ללא קשב יהיה קשה מאוד להצליח ללמוד.
קיים דמיון בין ADHD לבין קשיי למידה משום שבשניהם מדובר בקשיים נוירולוגים ספציפיים. בקשיי למידה יש שיבוש בתהליך עיבוד המידע בין הקלט לפלט אשר בא לידי ביטוי לרב בחשבון, קריאה, כתיבה, מוטוריקה וסנסומוטוריקה. ב-ADHD לעומת זאת קיים גם כן קושי נוירולוגי אך הוא גורם להסחת הקשב ולקושי בהכלת הדחף. מדובר אם כן בשתי תופעות הנובעות מבסיס נוירולוגי אך הן שונות במהותן ומצריכות התיחסות שונה.
קיימת אמנם שכיחות גבוהה של ילדים שסובלים מקשיי למידה יחד עם ADHD אך אין פרוש הדבר שלילד עם קשיי קשב יהיו בהכרח קשיי/ליקויי למידה.
מאחר וקשיי למידה נראים לעיתים רבות כמו ADHD חשוב להתייעץ עם איש מקצוע מנוסה אשר יוכל לערוך אבחון מדויק ואבחנה מבדלת על מנת לדעת ממה בדיוק סובל הילד.
אבחון של קשיי למידה נעשה באמצעות איבחון דידקטי, שבו מוגדרים קשיי הלמידה הספציפיים של הילד. הם יוגדרו כבעיה המצריכה התערבות של מורה מתקנת או קלינאית תקשורת כאשר יש פער של שנתיים או יותר בין הילד לילדים אחרים בני גילו.